#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקה. ת""ר נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם דברי ר' יהודה וחכמים אומרים יחזיר אשם אצל כסף. איך מדובר ובמה חולקים? "	שבזמן משמרת יהויריב נתן את האשם ליהויריב ואת הכסף לידעיה. ר' יהודה סבר כיון דלאו משמרת דידעיה היא לידעיה קנסינן ליה הלכך יחזיר כסף אצל אשם, ורבנן סברי שלא כדין עשו בני יהויריב שקיבלו אשם לפני הכסף הלכך אותם קנסו ויחזירו אשם אצל כסף.	"ב""ק קיא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקו. תנן הגוזל והניח לפני בניו פטורין מלשלם ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבין לשלם. 1) מדוע בהניח לפניהם פטורים מלשלם 2) מדוע בסיפא חייבים לשלם? 	"1) רמי בר חמא פירש שקנו היתומים ביאוש ושינוי רשות. רבא פירש שאכלום אחר מיתת אביהם והנגזל אינו יכול לתובעם כיון שלא גזלוהו. ולרב (הובא בתוד""ה הגוזל) שס""ל דיאוש כדי קני אפילו החפץ קיים פטורין שירשו ממון אביהם.<br>2) רבי פירש שאם אביהם הניח להם קרקע או דבר שהכל מעידים שהיה של הנגזל חייבים להחזיר מפני כבוד אביהם. רבא פירש ע""פ הברייתא דר' אושעיא שאם הניח להם אביהם קרקע משלו חייבים לשלם אפילו שאכלו את הגזילה שהשתעבדו נכסיו מחייו."	"ב""ק קיא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקז. גזל ובא אחר ואכלו ממי יכול לגבות ומדוע 1) לפני יאוש 2) לאחר יאוש? 	"1) לרב חסדא רצה מזה גובה רצה מזה גובה, דכל כמה דלא נתייאשו הבעלים ברשותיה דמריה קאי. לרמי בר חמא יכול לגבות רק מהראשון, אבל מהשני לא כיון שהוא לא גזל.<br>2) יכולים לגבות רק מהראשון. והטעם שהשני פטור לרב (הובא בתוד""ה הגוזל) משום שסובר יאוש קני וכבר התחייב הראשון. לרמי בר חמא כיון שקנה ביאוש ושינוי רשות. ולרב חסדא כתבו התוס' (ד""ה גזל) שהוא מסברא שאין להחשיב את השני כגוזל מהבעלים <sup>קצה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצה.  והרא""ש  (סי' א)  כתב שגזירת הכתוב הוא כדתניא בשמעתין 'והשיב הגזילה אשר גזל' אם כעין שגזל יחזיר, מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם.</span>"	"ב""ק קיא: ותוס'"		
